INFILL | מבנה ציבור בתל אביב | שנה א'

הסלון של שינקין

"כיוון שכולם כאן גרים בדירות קטנטנות, המפגשים הם לרוב ברחוב, והתעורר צורך עז למקום מפגש ביתי שיאפשר לאנשים להיכנס, להוריד נעליים ולשבת על הספה כאילו הם בני בית, ולא לקוחות"...

כך נוצר מקום שהוא בין בית קפה ומועדון חברים; פחות שולחנות ומלצריות, והרבה יותר סלון ביתי, כולל כוננית ספרים ביתית וכורסאות ישנות (אבל מאוד נוחות...)

המבנה בנוי כמדרגות; הוא מתחיל ברחבה ציבורית ואמפי המאפשר התכנסות, אירועים או סתם לעצור ולשבת לאכול גלידה, מעליו עוד מדרגה- מעין מרפסת ציבורית ובר-קפה, ומאחור מבני מגורים הממשיכים גם הם את תנועת המדרגות כאשר המרפסות צופות כולן אחת אל השניה, לעבר הרחבה ואל הרחוב.

התנועה מהפרטי לציבורי היא דו כיוונית, מצד אחד הרחוב נכנס לרחבה וממשיך לתוך המבנים הצופים עליו, ומצד שני הרחבה עצמה והמרפסות מהוות את ההתרחשות והם פתוחים ומוצגים לרחוב.

הרחבה ומבני המגורים יושבים על שני "גרידים" בזויות שונות, גריד אחד ממשיך את הזוית של החזיתות בשינקין והגריד השני בזוית המזמינה את העוברים ושבים מהרחוב לרחבה. במפגש בין הגרידים, עוצבו המדרגות.

מנחים: אדר' דנה אוברזון , אדר' צבי ניקמרוב.